#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	סג. א באילו שני ציורים מותר להורות בפני רבו?	לראות סכין לעצמו, [אם מקבל בשר נקרא לעצמו, אבל אם קונה בכסף זה כמו אחרים]. אבל אם כבר פתחו בכבוד החכם או אם הוא מופלג בחכמה, אסור.לאפרושי מאיסורא מותר בפני רבו, דאין חכמה ואין תבונה ואין עצה לנגד ה'. </p>	עירובין סג.		ו'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	סג. ב מה נאמר על מי שמורה בפני רבו? ומנין? (5)	רבא: חייב מיתה (בפניו דוקא), וכן מצאנו בבני אהרןר' חייא בר אבא אמר ר' יוחנן: ראוי להקישו נחש שנאמר &quot;צעיר אני לימים וגו' על כן זחלתי ואירא&quot; ונאמר &quot;עם חמת זוחלי עפר&quot;. </p>זעירי אמר רבי חנינא: נקרא חוטא, שנאמר &quot;בלבי צפנתי אמרתך למען לא אחטא לך&quot;. </p>ר' אליעזר: מורידים אותו מגדלותו דכתיב &quot;לפני אלעזר הכהן יעמוד&quot; ולא מצאנו שעמד, מפני שהורה לפני משה דכתיב &quot;ויאמר אלעזר הכהן אל אנשי הצבא&quot; (ואפ' שאמר בשם משה). </p>ר' לוי: כל האומר דבר לפני רבו הולך לשאול בלא ולד שיהושע אמר &quot;אדוני משה כלאם&quot; ומת בלא ולד שנאמר &quot;נון בנו יהושע בנו&quot; [יש חולקים ואומרים שנענש על שביטל את ישראל לילה אחד מפריה ורביה]. </p>	עירובין סג.		ו'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	סג. ג מה גורם מי שנותן כל מתנותיו לכהן אחד ומנין?	מביא רעב לעולם.שדוד נתן לעירא דכתיב &quot;עירא היאירי היה כהן לדוד&quot; ואח&quot;כ כתיב &quot;ויהי רעב בימי דוד&quot;</p>	עירובין סג.		ו'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	סג: א על מה נענש יהושע שלא היה לו בן (זכר) (2)?	ר' לוי: על שהורה בפני רבו ואמר בפני משה &quot;אדוני משה כלאם&quot;. רב אבא בר פפא: על שביטל את ישראל מפריה ורביה, שכל זמן שארון ושכינה לא במקומם אסורים בתשמיש המטה.</p>	עירובין סג:		ו'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	סג: ב מה נאמר על מי ששוכב בקילעא שאיש ואשתו יושנים שםוהאם זה תמיד?</p>	נשי עמי תגרשון מבית תענוגיה רב יוסף אמר אפ' אשתו נדה ורבא אמר אשתו נדה תבוא עליו ברכה, ולא היא.	עירובין סג:		ו'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	סג: ג מה יעשו בני מבוי שיש שם גוי שאינו מעונין להשכיר כמו מבואה דחמן בר ריסתק (2)?	אביי: יבטלו רשותם לאחד ואז זה יהיה ישראל אחד עם גוי ומותר כראב&quot;י. ואע&quot;ג שיש פה הרבה ישראלים וזה שכיחי וצריך לאסור, ביטול רשות לאחד זה לא שכיח. רבא הקשה שישכח תורת עירוב. ולכן אמר שאחד יתחבר אליו וישאל ממנו מקום להניח חפץ והוי כשכירו ולקיטו, ואמר רב יהודה אמר שמואל אפ' שכירו ולקיטו נותן את עירובו ודיו. </p>	עירובין סג:		ו'
